,מעשה העז"- ש"י עגנון
משימה יצירתית בעקבות הסיפור
הכנסו לנעליה של אחת הדמויות (אבא או בן) וכתבו על המתרחש דרך נקודת מבטכם. התייחסו לעלילה ,התפתחותה ותוצאותיה...
עבודה נעימה
ענת
הכנסו לנעליה של אחת הדמויות (אבא או בן) וכתבו על המתרחש דרך נקודת מבטכם. התייחסו לעלילה ,התפתחותה ותוצאותיה...
עבודה נעימה
ענת
11 תגובות:
אבא: דואג לילד ומאשים את העז
ושוחט את העז בסופו של דבר.
תגובת האבא: בכי ורצון להגיע לבן שלו-לישראל!
כעס רב מאוד עד הגעה למצב של שחיתת העז.
תגובת הבן: אבא שלו לא הגיע לישראל, הוא עצוב ובטח משער מה קרה, אולי העז לא הגיעה, אולי קרה משהו לאבא שלו.
תגובת העז: היא רק רצתה לעזור, להביא לאבא את הפתק ובמקום לבוא איתה, שחתו אותה.
נקודת מבט האבא:
שלחתי את בני עם העז, אני סומך על בני בחיים הוא לא אכזב אותי אבל יום אחד העז חזרה לביתי בלי הבני. הבנתי שבני מת ואינו יחזור יותר. האשמתי את העז בכיתי כל כך על מות בני. אחרי שבעה ימים של אבל לקחתי את העז לשחיטה וערפתי את ראשה ומתוך אוזנה יצא פתק מבני שהיה רשום בו שבני נמצא במקום טוב כמו גן עדן בארץ ישראל. הבעתי חרטה על שחיטת העז והבנתי ושהוא שלח את העז להביא אותי ואת משפחתי לשם. ועכשיו לא אוכל להגיע לבני אשר נמצא בארץ ישראל ואני ומשפחתי נשארנו בגלות ולא ראיתי את בני
נקודת המבט של הבן:
יום אחד אבי הרשה לי לצאת עם העז וטיילנו רבות עד שגילינו מראה גן עדן!
גילינו את ארץ ישראל. היה בה הכל, היא הייתה יפה ומרשימה!, רציתי לחלוק את המראה עם אבי, אך נזכרתי שלא אדע את הדרך. כתבתי לו פתק ובו כתבתי שאני בארץ ישראל ומקווה שהוא יבוא. שמתי את הפתק באוזנה של העז ושלחתיה אל אבי.
נקודת המבט של הבן:
יום אחד יצאתי לטייל עם העז. היא לקחה אותי למקום טוב - שופע במים ובמזון בפרחים ובעצים. רציתי להודיע על כך לאבי אך לא יכולתי מכיוון שידעתי שלא אזכור את הדרך בחזרה למקום הזה. שמתי פתק באוזנה של העז ושלחתי אותה בחזרה הביתה. העז חזרה הביתה והפתק היה באוזנה. קיוותי שהוא יפול ושאבי יקרא את המסר. אך העז לא ניענעה באוזנייה.
נקודת המבט של הבן:
יום אחד יצאתי לטייל עם העז. היא לקחה אותי למקום טוב - שופע במים ובמזון בפרחים ובעצים. רציתי להודיע על כך לאבי אך לא יכולתי מכיוון שידעתי שלא אזכור את הדרך בחזרה למקום הזה. שמתי פתק באוזנה של העז ושלחתי אותה בחזרה הביתה. העז חזרה הביתה והפתק היה באוזנה. קיוותי שהוא יפול ושאבי יקרא את המסר. אך העז לא ניענעה באוזנייה.
נקודת המבט של הבן :
הייתי סקרן ורציתי לדעת לאן העז נעלמת כל הזמן , הלכתי בעקבותיה והגעתי למקום שכולו שפע וטוב שלחתי לאבי הודעה דרך פתק שטמנתי באוזנה של העז בתקווה שתנענע בראשה ותפיל אותה , חיכיתי שאבי יגיע לאיפה שאני נמצאאך עד היום הוא לא הגיע ....
אם אני הייתי האב:
כבר שנים רבות שאני גונח מליבי, והרופאים יעצו לי על חלב עזים. קניתי עז והכנסתי אותה לדיר, בתקווה שחלבּה יעזור לי. אך לא עברו ימים רבים, והעז נעלמה. קראתי לבני; חיפשנו בחצר, בגן, על גג בית המדרש, במעיין, בהר, בשדות – אך היא? לא הייתה בשום מקום. כבר כמעט שהתייאשנו. אפילו התחלתי להתחרט על הכסף ששילמתי עליה, והצטערתי שלא הספקתי לשתות ולו טיפה מחלבּה. אך אחרי כמה ימים הופיעה שוב! מיהרתי אל דדיה, ולקחתי את החלב. ציפיתי לחלב עז רגיל, אך טעמו היה מתוק מדבש, כגן עדן! לאחר זמן-מה היא נעלמה שוב למספר ימים, ולפני שהספקנו לחפשה היא חזרה עם דדים מלאים חלב גן-עדן.
התחלתי לדאוג לגביה ופניתי אל בני. "בן, העז הזו מופלאה, אך איני יודע מאיפה היא מביאה את החלב שנותן לי תרופה!" הלך בני אל הבית וחזר עם מושכה, וקשר אותה לזנבה של העז. "מה אתה עושה, בן?" שאלתי בספקנות. "קשרתי מושכה לזנבה. אם היא תתחיל לנוע – אתפוס את המושכה ואלך עימה." חייכתי בסיפוק ונתתי לו לעשות את שלו. חכם בני, רעיונות נפלאים בראשו. לפתע העז החלה לנוע, ובני אחריה. נופפתי לו לשלום, אך הוא לא ראה.
כעבור מספר ימים שלא חזר, דעתי הלכה ונטרפה. מה קרה לו? לאן הובילה אותו העז? הוא נפצע? ופתע אני רואה- העז חזרה! רגע, היכן בני? הוא לא היה עימה. כעסתי כל כך על העז, והורתי לשוחט לשחוט את העז. כששחט אותה, נפל מאחורי אוזנה פתק, ובו כתוב:
אבא, הגעתי לארץ ישראל, ואשאר בארץ הנפלאה הזאת עד סוף ימי. אם תרצה לבוא אלי, תתפוס במושכה של העז ועקוב אחריה אלי. "
כל כך התחרטי באותו רגע. כל כך הייתי עצוב. על הטעות הזאת, אני אתחרט עד סוף ימי.
נקודת המבט של הבן: אבי היה זקן וחולה ורופאים יעצו לו לשתות חלב עזים בשביל שירגיש טוב יותר . יום אחד העז ברחה ואבא שלח אותי לרדוף אחריה אני רדפתי אחריה עד שהיא הובילה אותי למקום מדהים ורצתי שגם אבי יהנה ממנו שמתי פתק באוזן של העז והיא יצאה לדרך אבי לא הגיע עד עכשיו אני תוהה אם הוא בסדר
נקודת המבט של האב: יום אחד יצאתי לטייל אם העז העז לקחה אותי למקום יפיפה שיש בו מלא דברים יפים פרחים,פרפרים,עצים וכלו'. רציתי להודיע לאבא שלי אבל לא יכולתי להודיע לו מכיוון שאחרי זה אני לא יצליח להגיע למקום היפה הזה ופחדתי לאבד אותו אז מה עשיתי? שמתי בתוך האוזניים של העז פתק כיד שאבי יראה את הדרך היפה שב העז לקח אותי אבל כשהעז הגיע הביתה המכתב לא נפל ואבי לא ראה אותו.
נקודת המבט של הבן: אבא שלי היה חולה והרופאים המליצו לו על
חלב עזים, יום אחד העז ברחה ואבא שלי שלח אותי לרדוף אחריה,
רדפתי אחריה ולבסוף היא הביאה אותי למקום יפיפה ומדהים ורציתי
שגם אבא שלי יהנה ממקום זה, ידעתי שאם אני ילך משם אני יאבד
את הדרך.
שמתי באוזנה של העז פתק והיא יצאה לדרכה עד עכשיו לא ראיתי
אותה ואני לא יודע למה אבא שלי לא בא עד עכשיו עם העז
הוסף רשומת תגובה
הירשם תגובות לפרסום [Atom]
<< דף הבית