הסיפור "אלמליח"- נתן יונתן
שלום לכם תלמידי כיתה ז/1 היקרים..
במסגרת שיעורי ספרות נפגוש דמויות שונות ומגוונות, נשוחח על קונפליקטים בעולם הסיפורי ונעביר את החוויה לעולמנו הפרטי.
הסיפור הראשון אותו קראנו הוא "אלמליח"..
פגשנו בדמותו של המספר ושל אלמליח וצפינו בשינוי המבורך אותו עובר המספר..
במטלת הכתיבה הראשונה שלכם הנכם מתבקשים להכנס לנעליו של אלמליח..
הנכם יכולים לבחור את אחת מהאפשרויות הבאות:
א. ספרו את הסיפור מנקודת מבטו של אלמליח.
ב. כתבו מכתב למספר : המכתב יכתב על ידי אלמליח והוא יכתב שנים רבות לאחר המפגש..
מצפה לתגובותיכם
ענת
במסגרת שיעורי ספרות נפגוש דמויות שונות ומגוונות, נשוחח על קונפליקטים בעולם הסיפורי ונעביר את החוויה לעולמנו הפרטי.
הסיפור הראשון אותו קראנו הוא "אלמליח"..
פגשנו בדמותו של המספר ושל אלמליח וצפינו בשינוי המבורך אותו עובר המספר..
במטלת הכתיבה הראשונה שלכם הנכם מתבקשים להכנס לנעליו של אלמליח..
הנכם יכולים לבחור את אחת מהאפשרויות הבאות:
א. ספרו את הסיפור מנקודת מבטו של אלמליח.
ב. כתבו מכתב למספר : המכתב יכתב על ידי אלמליח והוא יכתב שנים רבות לאחר המפגש..
מצפה לתגובותיכם
ענת
22 תגובות:
בחרתי את משימה א.
"שלום לכם. שמי אלמיח. אני נולדתי בשכונת המוגרבים בירושלים ואני גר בצריף. אני חי עם אימי בלבד בגלל שאבי נפטר שהייתי מאוד קטן ולא הספקתי אפילו להכירו. אמרו לי שהוא היה גיבור ושמר על הפרדסים. אימי חולה מאוד ואני מטפל בה. יש לי חבר טוב ששמו נתן. בהתחלה לא היינו החברים הכי טובים. הוא היה מרביץ לי ,צוחק עליי אבל בסוף הפכנו לחברים הכי טובים. הוא היה מביא לי כל יום אוכל לבית הספר. היינו בהפסקות מדברים הרבה ביחד. יום אחד הזמנתי אותו לבוא אליי להכין שיעורים. הוא ראה היכן אני גר, את מצבי. בזכותו הייתי שוכח את כל הצרות והבעיות שלי ונהפכנו לחברים הכי טובים.
אני זוכר את הילדות שלי, ילדות עניה ועכורה וחסרת תקווה. פירורי הלחם שהייתי אוסף על מנת למנוע רעב, התרופות החלשות שהייתי גונב בשביל אימא, והבית הקטן והקר שגדלתי בו. הכל תמיד היה שחור ואפור ומוכתם. ולמרות זאת, דבר אחד טוב יצא מהתקופה הזו: החברות שלי עם אוריאל.
ידידותינו החלה בכך שהייתי נטפל אליו. רזה הוא היה, שחור שיער, חסון ובריא. כל כך קינאתי בו תמיד. הוא היה סובל את ההצקות שלי, והערכתי אותו על כך מאוד. כי מי מלבדו היה מעז להתקרב אל השמן המנומש ההוא, שהיה אוסף בסוף הפסקת האוכל את הלחם מהרצפה?
אבל יום אחד נמאס לו. הייתי עושה אותו דבר לו הייתי במקומו. המכה שנחתה בגבי באותו יום השאירה סימן עד עצם היום הזה, והוא מעיף בה מבט מדי פעם ומתבייש. גם אז, וגם היום. כל כך רציתי להחזיר לו באותו הרגע, כל כך רציתי להראות לו שגם אני אדם. אבל לא מצאתי את הכוחות, וכל מה שיכולתי לעשות הוא להביט לו ישירות בעיניים, ולהוכיח לו שלא אבכה או אצרח.
מאותו יום היה מרגל אחרי. לא היה לי אכפת. גם כשעקב אחרי במבטו בהפסקת האוכל, ובשיעורי הספורט, ובכל מקום אחר, התעלמתי. באחת מההפסקות ניגש אלי ונתן לי את לחמו. איני זוכר אם אמרתי תודה או שתקתי, אך אני זוכר את אוריאל, שמאותו יום ניסה להתקרב אלי. הופתעתי כשהבנתי את זה, באחד הימים בהם עברנו בשכונת העוני בה חייתי. אימי הייתה חולה יותר מבדרך כלל, ונאלצתי לעצור בבית כדי לעודד אותה קצת, שלא תמות מצער. אוריאל עמד מחוץ לבית וצפה כהרגלו; עד היום הוא נוהג לצפות באנשים.
באחד הימים סיפרתי לו על אבא. הגיבור שמעולם לא חזר מהפרדסים. הוא שתק והקשיב, שאל והתעניין, וזה היה מספיק בשבילי כדי להבין שהוא חבר אמת, ושהוא מצטער על אותו אגרוף שהטיח בגבי.
השנים עברו והמדינה התפתחה. אימא החלימה בבית החולים וכיום נמצאת בבית אבות. הרזיתי, ואני עובד כיום במפעל ליצור חומרי בניה. היום המציאות טובה יותר ועשירה יותר, ובכל זאת, אני עדיין זוכר את אותו אלמליח אדמוני, שהתנשף בשיעורי הספורט ונטפל לילד אקראי. ילד שהפך לחברו הטוב ביותר בהמשך חייו.
א.
היי, אני אלמליח נולדתי בירושלים ואני גר במקום קטן ולא גדול מדיי
היום הלכתי לשיעור ספורט וילד אחד הכה אותי סתם ככה... הרגשתי ממש רע וחשבתי שעשיתי לו משהו ובכיתי המון ולא רציתי להכות אותו בחזרה כי לא רציתי לעשות כלום כי אני לא מסוגל להרביץ. יום אחד זה שהכה אותי הביא לי לחם והיה לי ממש טעים והייתי שמח.
לאחר מכן הלכנו הביתה לאימי והבאנו לה את התרופה שהיא צריכה ומאז נהפכנו לחברים :) .
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
שלום,אני אלמליח אני חיי בשכונת המוגרבים ואני גר בצריף אמא שלי חולה אבל היא מסתדרת בינתיים בבית הספר ציוני לא כל כך טובים ואבי נפטר כשהייתי קטן אבל נאבקתי בזה יש לי חבר בשם נתן אבל הוא לא תמיד היה חבר שלי בהתחלה הוא הרביץ לי אבל עדיין היו חברים טובים והיום הוא נותן לי לפעמים אוכל לפעמים אני בא אליו הביתה ולפעמים הוא בא אליי הביתה ואלה הם חיי להתראות
בחרתי את משימה א': "שלום אני אלמליח, רציתי לספר לכם את סיפור חיי.
אני ילד מאוד עני, ביתי מאוד קטן, אני אפילו לא יודע אם אפשר לקרוא לו בית, אמי חולה ואבי נפטר. בבית הספר כל הילדים מנדים אותי ולפעמים גם מרביצים לי.
בחרתי במשימה ב
לאיציק היקר(שם מומצא למספר),
אתה זוכר שהינו ביסודי והינו החברים הכי טובים, אז הייתי עני מאוד, לא היה לי אפשרות לקנות דבר.
אבל לפני כ5 חודשים, הצלחתי להשיג מספיק כסף כדי לקנות כרטיס לוטו, לאחר שמיליתי אותו הבאתי למוכרת והלכתי הביתה, לאחר 3 ימים התקשרו אלי דרך הטלפון הישן שלי החברה של לוטו, הם אמרו:"מזל טוב אדוני הנכבד, זכיתה ב1,000,000 שקל!", הייתי כזה שמח עד שמתי שניתקתי את הטלפון עשיתי ריצה מסביב לבית שלי ואז רצתי לקחת את הכסף שלי.
לכן רציתי להגיד לך שאתה מוזמן להגיע לבוא לבקר מתי שתירצה ואם זה רחוק מדי אז תשלך לי מכתב בו תרשום לי את הכתובת שלך ואני יזמן לך לימוזינה וגם מטוס אם זה מאוד רחוק
חבר הכי טוב שלך, אלמליח
שלןם, שמי אלמליח, אני כושל בלימודי, אימי חולה, אני מנודה חברתית, ולוגים לי. אני יתום מאבא. תמיד אמרו לי שהוא היה גיבור, נלחם על מה ששלו.
יש לי חבר אחד טוב, שפעם היינו האויבים הכי גדולים. הוא הרביץ לי, קרע את חולצתי שאין לי כסף לקנות חדשה.
אך ניהנו חברים טובים מאז, הוא תמיד דואג להביא לי כריך לבית הספר
סוף סוף יש לי חבר אמיתי!!!
ליאן
משימה א'
שמי אלמליח. נולדתי בשכונה בירושלים ואני גר בתוך צריף, אני חי עם אימי מפני שכשהייתי קטן אבי נרצח, סיפרו לי שהוא היה גיבור ושומר בפרדסים, אני ילד לא מקובל חברתית ואני לא כל כך טוב בלימודים, היה ילד שהיה מתעלל בי ומרביץ לי ושמו נתן, יום אחד הוא הרביץ לי ממש חזק ובכיתי. תפסתי אומץ ואמרתי לו מה אני מרגיש ואני עובר ועל הקושי בחיים שלי הוא הבין אותי, הוא הבין שאני עני והיה מביא לי כל יום לבית ספר סנדוויצ'ים. ולפעמים באתי אליו והוא אליי.
בחרתי במשימה א':
שלום, שמי אלמליח נולדתי בשכונת המוגרבים בירושלים, איתי בכיתה היה ילד ששמו מתן, הוא הכה אותי באמצעות אגרוף על גבי מול כל הכיתה, זה היה רגע משפיל מאוד, אני בכיתי נורא, לאחר כמה ימים מתן ניגש אליי, סיפרתי לו את סיפור חיי, אבי נפטר, אמא שלי חולה ואני מטפל בה, אני עני, נכשלתי בכל המקצועות, ואין לי מה לאכול, מתן הרגיש חסר אונים ונבוך. מיום זה מתן הביא לי כל יום לבית הספר כריכים ונהיינו החברים הכי טובים.
מגיש: אור פדידה
נקודת מבט אלמליח
שמי אלמליח, אני יתום מאב ואני חי עם אימי. אני לא כל כך מצליח בלימודים אבל עוברים עליי ימים קשים בבית הספר.
בבית הספר לא מקבלים אותי ואני מרגיש בודד. חברי לכיתה לועגים לי ומנדים אותי מחברתם. יום אחד תלמיד מכיתתי הכה אותי קשות והרגשתי נורא אבל לא רציתי להכות אותו חזרה ולהתנקם בו על מעשיו הנוראים. הראתי לו את הסימן שהשאיר לי. יום אחד הילד שהיכה אותי ניגש אליי וחלק איתי מארוחתו, סיפרתי לו מה שקרה עם אבי, סיפרתי לו שהוא נפטר ועל המצב של אימי שהיא חולה ואני צריך לדאוג לה ומאז השלמנו והפכנו לחברים טובים.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
בחרתי במשימה ב',
למספר שלום!,
ברצוני להגיד לך האם אתה זוכר את המקרה שלי כאשר הייתי מנודה, עני, חסר חברים ונכשל בכל מקצוע בלימודים, שמן ומנומש וריצתי כבדה? לדעתי כבר לא. רציתי רק להגיד להגיד לך תודה כאשר עזרת לי והבאת לי אוכל לבית הספר, תמיד איתי בהפסקות, עושה איתי שיעורים ועוזר לי עם אימי. כיום אני עובד בהיי-טק, מצליח מאוד, רזיתי המון ממה שהייתי פעם, יש לי חברה ואנחנו תמיד יוצאים לבלות יחדיו, מדי פעם אנו עושים הליכה בעיר וכעת חיי טובים. תודה לך!.
לדעתי, מעשה הבן היה מעשה חכם מאוד.
הוא שטל בפרוותה של הכבשה פתק אשר היה כתוב בו כי אביו של הבן היה יכול לחזור לישראל.
הסיפור מנקודת מבטו של אלמליח (משימה א') :
שמי אלמליח, אני ילד עני שגר בצריף עם אמי החולה.
אבי, נלחם במלחמה ומת. לא הספקתי להכיר אותו.
יש לי חבר והוא היה ה"אויב שלי" הוא לא התחבר אליי: הקניט אותי, השפיל אותי והרביץ לי כל יום בבית הספר. הוא הבין מה הוא עשה, התנצל ולאט לאט התחלנו להיות חברים טובים. שיחקנו יחד והוא הביא לי כל יום אוכל לבית הספר. הזמנתי אותו לביתי להכין שיעורים. הוא ראה היכן אני גר והבין את מצבי. מאז הוא לא הציק לי ונהפכנו לחברים טובים לתמיד.
הסיפור מנקודת מבטו של אלליח :
יש בביתי בעיות כלכליות קשות , אני יתום מאב , אימי חולה מאוד אני מתאמץ בלימודים אך נכשל כל פעם חדש .
ילד בכיתה מרביץ לי , מקניט אותי , מעליב, צרביץ לי ומשפיל אותי.
לאחר כמה זמן הבין את מעשו הראיתי לו אותה שמתי לו מראה מול הטעויות שלו והוא התנצל בפניי , הבין את מצבי .
לאחר כמה זמן התחברנו יותר ויותר הוא עוזר לי בשיעורים במצב עם אמי וכיום אנו חברים טובים
מכתב
היי,
זה אני אלמליח,
לא מזמן הסתכלתי על תמונה שלי ושלך מהילדות,
רציתי להודות לך כי שינית לי לטובה את הילדות.
בזכותך חוויתי שינויים אדירים, למדתי איך להיות בטוח בעצמי , גם עזרת לי הרבה בלימודים, ורק בגללך אני לא כושל , יש לי עבודה משפחה וילדים.
הייתי שמח שניפגש להשלים פערים.
ממני אלמליח.
שלום המספר,
זה אני אלמליח אינני בטוח אם אתה זוכר אותי. למדנו יחד בבית הספר היסודי.
אך גם אם אינך זוכר אותי הייתי רוצה להגיד לך תודה על מספר דברים.
תודה על כך שהבאת לי אוכל ודאגת לי, תודה על שהיית חבר ותמכת בי והתודה הכי גדולה היא תודה שעזרת לי לטפל באמי החולה.
עזרת לי להפתח לאנשים אחרים וחדשים בחברה.
כיום אני נשוי ויש לי ילד בן 3 חודשים.
אנחנו גרים בבית גדול עם אמי, אשתי ובני.
אני מנהל חברה גדולה ומובילה בארץ.
הייתי שמח מאוד אם תגיע לביתי ונדבר תספר לי איך אתה היום.
ממני אלמליח.
בחרתי במשימה ב'
למספר שלום!
אני לא יודע אם אתה זוכר אותי, זה אני אלמליח מהבית ספר.
אני נשוי עם 2 ילדים אחד בן 8 והשני בן 6.
ישבתי עם משפחתי בסלון ובדיוק ראינו כתבה בחדשות על עוני
ופתאום נזכרתי בכך שהייתי עני בילדותי ונזכרתי שאתה הבאת לי
לי כל כך הרבה דברים כמו: הבאת לי סנדוויצים, עזרת לי לטפל באמי
ותמכת בי המון.
סיפרתי למשפחתי עלייך המון, על מה שקרה בילדות, והם ממש
רצו לפגוש אותך וכמובן אני מאוד ישמח לראות אותך ולהיפגש איתך שוב.
אלמליח!
נקודת המבט של אלמליח: אני אלמליח אני ילד עני ויתום שגר ביחד בצריף אם אמו החולה. בבית הספר ילד העליב והרביץ לי אז בסוף הלימודים הראיתי לו
את הטעויות שלו והוא התנצל והייתידד איתי והתחיל לתת לי את הכריכים שלו
ועזר לעשות את שעורי הבית בביתו ועזר לי אם אמא שלי ואנחנו חברים טובים עד היום
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
בחרתי במשימה ב
למספר שלום:
לאחרונה קראתי ספר מעניין אבל היה לו סיפור כמו אצלנו ואז נזכרתי בך
אני אספר לך על עצמי: אני נשוי יש לי שתי בנות מקסימות אחת בכורה והשנייה קטנה ממנה אני גר בבית די גדול ואימי גרה איתי מאז שקראתי את אותו ספר אני ממש מתגעגע בכך.
אני מאוד אשמח אם תענה לי בGmail ותשלח לי הודעת תשובה מאוד אשמח אם תשלח את מספר הטלפון שלך ונדבר
החבר הכי טוב: אלמליח
הוסף רשומת תגובה
הירשם תגובות לפרסום [Atom]
<< דף הבית